מגירות | המומחית למסתבכים ברשת | איך להקים אתר בכלים חינמיים

מכיוון שאני אספנית לא קטנה של כלים חינמיים, אני עוקבת ובודקת המון כלים כאלו.

להמשך קריאה »

Powered By Megirot

ניסית פעם לדגדג את עצמך?…

הצלחת לגרום לעצמך לצחוק או להגיב כמו שמישהו אחר היה מדגדג אותך?…..

לא! זה לא אפשרי! (יש לזה הסבר מדעי…זה משנה?!)

ולמה אני מבלבלת לך את המוח עם דגדוגים…..כי אתמול שמעתי את המשפט הזה מאישי היקר, אפילו לא זוכרת באיזה הקשר….והבנתי …שכמו שאני לא יכולה לדגדג את עצמי פיזית (ולצחוק או להגיב כאילו מישהו אחר מדגדג אותי) כך אני לא יכולה לדגדג את עצמי מחשבתית, לגרות את היכולות המחשבתיות שלי, לפתח מחשבה, להיות יצירתית, לחשוב מחוץ לקופסא, ליצור קוספטים ורעיונות חדשים….בעצמי בלבד…

אני צריכה פרטנר או כמה פרטנרים שיוכלו לעזור לי לצאת מהרגיל,  לחשוב אחרת ובכלל להיות מאומנת.

אני צריכה מישהו שיאמן אותי להשיג תוצאות רצויות לי ובעיקר תוצאות יוצאות דופן, מישהו שיהיה שם ויתמוך בי כשאני מזיזה את עצמי מאזור הנוחות (זה מאוד לא יציב, מאיים, חדש שם באזור ההוא שאני לא מכירה ולא שולטת בו…), אני צריכה מישהו שידגדג לי את המחשבה!!! אני צריכה מישהו שיאמן אותי!!

שמת לב שלכל האלופים יש מאמן ואפילו יותר ממאמן אחד…?! (מפתיע לא?! הם אלופים, הם יכולים ללמד את כולם….)

Powered By Megirot

אני חייבת לשתף אותך על הימים האחרונים שעוברים עלי.

אני עושה המון דברים, מכינה המון חומר, “אורזת” אותו בכל מיני פורמטים….שעות רבות של עבודה.

לפני יומיים העברתי בקשה מהמשתתפים בסמינר 2009 שיעבירו אלי הפניות לאנשים שהם חושבים שהקורס שאני מעבירה על “הקמת אתר אינטרנט עצמאי בכלים חינמיים הקיימים ברשת” יהיה בעל ערך עבורם וגם ביקשתי שיחוו דעתם על דף הנחיתה שהכנתי עבור הקורס….

קיבלתי תגובות מדהימות, קיבלתי המון תמיכה וחיזוקים, קיבלתי הערות שיעזרו לי לשפר, קבלתי עצות נפלאות שיעזרו לי להביא את הדף כך שיהיה יותר אפקטיבי, הפנו את תשומת ליבי לתקלה טכנית שיש ועוד….והכל מתוך מקום של לתת לי את הכיוון הנכון כך שזה יעבוד!!!

בנוסף קיבלתי ממש הפניות, מספרי טלפון שכדאי לי לפנות אליהם ולעניין אותם בקורס כי הם חושבים שהוא יהיה בעל ערך עבורם….ממש יזמו עבורי קשר…

אני חייבת לספר ולשתף שהיומיים האחרונים עוברים עלי בכאלה ריגושים, זה ממלא אותי במוטיבציה ורצון לתת בחזרה…אני חושבת שהטיפים שאני מחלקת יכולים לעשות הבדל ולהקפיץ מדרגה, כאן המקום שלי לנתינה, אני עובדת ומכינה את הטיפים, שעות על גבי שעות כדי שהם יהיו באמת בעלי ערך ומשפיעים בשורה התחתונה.

Powered By Megirot

בשיעור האחרון התמודדנו עם “חביבה תורה על ישראל כשגל לעובדי כוכבים” בבלי, ראש השנה ד’א מול “הלומד תורה לפרקים…כי התורה לפי מעלתה ומדרגתה אין ראוי שיהיה הלימוד בה שלא בקביעות ודבר זה פחיתות גדול בתורה, כי הוא דומה למי שהוא נואף עם אישה שאין לו אישה מיוחדת….”ספר נתיבות עולם א – נתיב תורה – פרק ד (המהר”ל מפראג)

הכוונה היא, שמצד אחד, ככל שלומדים ודורשים את התורה, וככל שמגלים בה פנים (70 פנים לתורה ויותר….) כך מתקרבים לקודש הקודשים, הקרבה הופכת את הלומד למתמכר. ההתמכרות היא היא המסוכנת, בדיוק כפי שעובדי הכוכבים והאלוהים האחרים מתמכרים לאמונה בצלם כך עצם הלימוד הופך לממכר…

ומצד אחר, נטען, שאם לא יהיה הלמוד רצוף, והעיסוק בדרשנות יהיה מקוטע הינו כאילו אין לימוד בכלל.

ובכן , מה עושים? לומדים, חוקרים, מעמיקים ללא הפסקות או  להיפך, יוצרים הפסקות, חופש, עיסוק בחיי השעה, בחיי היום-יום?

אם נתמודד עם השאלה היום, בעולם הערכים שלנו:

האם עלינו ללמוד ולחקור ולהשקיע את כל זמננו ומירצנו בתחום אחד שאנו אוהבים ומשתוקקים להתעמק בו , למשל, לצייר /לפסל או ללמוד ספרות, או היסטוריה, או לחקור את הפיסיקה והביולוגיה ולהשקיע בהם את כל מהותנו?

או, אולי לעסוק בהם לפרקים, בצורה חלקית, לא ברציפות, במינון מסויים ולהבין כי לעולם לא נגיע לרמת מצויינות בהם, להבין שאנחנו בתחום הבינוניות ולמלא את פרקי הזמן שבינהם בעיסוקים נוספים??????????

Powered By Megirot

אבל הנה אני מעדכנת יום אחרי יום!!

היום הזה הוא יום של רשתות חברתיות.

חייבת גם כאן וידוי קטן – כששמעתי על כך לראשונה לא הבנתי על מה המהומה, מה היתרון של הטוויטים (דרך אגב טוויט זה ציוץ), ההודעות הקצרצרות הללו, מה יתן המידע בפרופילים שלי ב-לינקדאין ובפייסבוק, מי קורא את זה ביכלל.

מה זה ביכלל להזמין חבר ומה פתאום צריך לחכות להסכמה שלו להיות חבר שלי, ובכלל איך מבקשים חברות (מה אנחנו בכיתה ג’???!!!) מאנשים שאנחנו לא מכירים….הכל נשמע לי כל כך לא אישי וכל כך לא אמיתי….ובקיצור הייתי מלאת התנגדויות.

אך כפי שברור לך, אני כנראה בעד.

ולמה אני בעד?

כי עם הגלובליזציה, האינטרנט, הבינלאומיות הזו מסתבר שניתן להפוך את הקשרים, לקשרים אישיים ולמעשה, זה לא יעבוד אחרת.

אם פעם הצגנו את האתר שלנו במין פאטוס של “חברתנו עוסקת ב…” או “חברתנו היא מהמובילה בתחומה בארץ…” היום הכל יותר אישי, אנחנו מדברים עם אנשים פרטיים ולא עם “חברתנו”, אנחנו קונים מאנשים פרטיים ולא מ “חברתנו”, כוונתי לומר שהיום הכל נעשה ברמה האישית.

ולכן הצגת הפרופיל חשובה, כי אם הפרופיל שלי יעניין מישהו הוא יצור קשר ראשוני ומכאן תיווצר ביננו תיקשורת על בסיס עיניין משותף שיוכל לקדם את שנינו…

ובכן, כמו תלמידה טובה,

נרשמתי למספר רשתות חברתיות (דרך אגב אשמח שתעקבו אחרי, אני מבטיחה שאעקוב אחריכם בחזרה…:-))

אני חייבת להגיד שהטיפול ברשתות החברתיות הוא יום עבודה שלם!!!, סליחה, ימי עבודה שלמים!!!, סליחה….זה בעצם לא נגמר!

אני מסיימת עכשיו כי יש לי עוד המון עבודה….כן, ברשתות החברתיות….

להתראות בקרוב,

לילך

Powered By Megirot

מה כבר עבר חודש ….

כבר עבר חודש מאז כתבתי בפעם האחרונה, והסיבה שלא כתבתי היא לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב, אלא בגלל שיש לי כל-כך הרבה שאין לי מושג ממה להתחיל…כל יום שעובר אני מבטיחה לעצמי שאכתוב ופתאום חלף לו חודש!!!

אז החלטתי לנצל את ההזדמנות, ובזמן שהמתנתי לבני הקטן…התיישבתי וכתבתי.

בפעם האחרונה כתבתי על השתתפותי בסמינר 2009 של אמיר הרדוף ואף סיפרתי מה עשיתי ממש מיד בסיומו, אז הנה העידכון…

לאחר שהודעתי על תאריך לקורס שאני מדריכה בנושא “הקמת אתר אינטרנט עצמאי בכלים חינמיים הקיימים ברשת” הבנתי שעלי להתחיל ולארוז את הידע שצברתי לתוך מצגת, חוברת הדרכה ועוד….ועכשיו מתחילה העבודה….

שעות על שעות, זומבי בימים וטרוטת עיניים בלילות, ישבתי וכתבתי ומחקתי ותיקנתי והתחלתי מחדש וזרקתי עד שסוף סוף ערב לפני הקורס סיימתי ובידי היתה המצגת מוכנה לקורס.

במשך כל התקופה חוויתי המון רגעי תסכול אבל המון רגעי שמחה והצלחה…

בכל פעם שהצטרף מישהו לרשימת התפוצה שלי ממש חגגתי, אך בכל פעם שמישהו נטש נכנסתי לעצבות…אך שוב, כדי לתת משקל לטוב, בכל פעם שקיבלתי תגובות מדהימות מאנשים שתומכים ומעצימים פשוט התרגשתי כל כך ושמחתי שיש סביבי אנשים כאלו שיודעים לתמוך ולפרגן.

במהלך התקופה עידכנתי את האתר שלי, הוספתי דפי נחיתה, הכנתי שיעורים מצולמים שמועברים רק למשתתפי הקורס, הכנתי טיפים , הצטלמתי לסרטון קצר שמזמין להירשם – אני חייבת להתוודות, הצילום לא היה פשוט עבורי, אני לא אשת במה ובד”כ לא במרכז (אני חושבת שרק בחתונה שלי, שהיתה ממש מזמן (15 שנה!!!!!!!) רקדתי במרכז הרחבה…) והחשיפה הוא משהו שמאוד מאיים….אבל הבנתי גם שיש דברים שפשוט עושים ולא שואלים. המבינים אומרים שכך עושים – אז עושים ולא מתווכחים (גם זה לא היה פשוט עבורי, לעשות בלי להביע את דעתי????!!!!)

כעת עומדת לפני משימה נוספת…

להצטרף לרשתות החברתיות….גם את זה אומרים המבינים שצריך לעשות – אז עושים, לא????!!!

אז הנה אני כאן עם קורס, רשימת טיפים ועוד המון דברים חדשים שמתרוצצים לי בראש…

מקווה לעדכן בקרוב,

לילך

Powered By Megirot

.אני בטוחה שלא מעט הורים שמעו ושומעים את המשפט הזה על ילדיהם

אני גם יודעת שכל מי שאומר אותו אומר אותו מכל הלב , בכנות, עם יושרה מקצועית ואישית והכי חשוב – לטובת הילד

אין לי ספק שבהמון מקרים זה נכון ומתאים ופתרון כזה עושה הבדל בחייו של הילד, הוא מגיע מוכן ובשל למסגרת הזו שנקראת “בית ספר” .

במקרה שלי זה היה מעט שונה , הבן שלי, מיומו הראשון התקדם ועבר את כל השלבים, אבל תמיד קצת יותר מאוחר. כשהיה בן 3 וחצי אותתו לי כולם, משפחה, חברים, הגננות בגן שזה הזמן לערוך לו איבחון בנוגע לדיבור. באותה עת הוא היה רחוק מבני גילו, אני כמובן, הבנתי תמיד למה התכוון בגיבוב המילים שלו, אבל המטרה באמת, שהוא יוכל להעביר את הרצונות והמסרים שלו לכל אחד מבלי שאני אתווך בדרך.

ובכן, התחלנו בתהליך איבחון ורק בגיל 4 וחצי בערך הוא החל לקבל עזרה בדיבור ובריפוי בעיסוק (במרכז להתפתחות הילד של קופ”ח). הוא כמובן עשה קפיצת מדריגה! בגיל גן חובה כשהוא בן 5 ו – 3 ח’ נכנסנו למסגרת אחרת שבה הוא קיבל שיעורים בדיבור ובמוכנות לכיתה א’. ושוב ההישגים היו נהדרים.

למרות כל ההצלחות שהוא קצר (נפגשנו עם אנשי המקצוע) הודיעו לנו אנשי המקצוע כי אכן ההתקדמות נהדרת אך עדיין לא מספיקה כדי לעמוד בלחצים ובתנאים של בית הספר וכדאי להשאיר אותו עוד שנה בגן.

למרות ההמלצות המאוד נחרצות לקחנו החלטה , אני ואישי כי יש לעשות הכל כדי שהוא יגיע מוכן ויהיו בידיו כל הכלים להצלחה!!

הדבר הראשון שעשינו הוא להצהיר לכולם, למשפחה, לחברים ובעיקר לאנשי המקצוע ש”הוא עולה לכיתה א’”. אני מוכרחה לציין שאנשי המקצוע נרתמו לעיניין ונכנסו להילוך גבוה….ובחודשיים האלו הוא עשה את פריצת הדרך הענקית של החיים שלו….ואת הפריצה הזו הוא עשה בזכות כמה דברים:

בזכות ההירתמות של הצוות המקצועי (מפגשים של 3/4 שעה 3 פעמים בשבוע)

בזכות הירתמות הצוות בגן.

ובעיקר בזכות הדרך וההתייחסות.

הוא למד והבין שהדרך להצליח בחיים היא כל הזמן לנסות, להתאמן ולהשתפר. גם שיפורים קטנים נחשבים, כל שיפור הוא הצלחה, אנחנו לימדנו אותו לאסוף הצלחות בכל דבר.

הוא התחיל לאסוף הצלחה בהגיית שם האות בצורה נכונה

הוא אסף הצלחות ברכיבה על האופניים ללא גלגלי עזר

הוא אסף הצלחות בקריאת האות עם הניקוד שלה

הוא אסף הצלחות בהרכבת הפאזלים

הוא אסף הצלחות בהנחיית משחק ספורט בגן – המשחק שהילדים בגן הכי אוהבים לשחק,  זה המשחק שהוא הביא והינחה אותם.

הוא היחידי שהצליח לטפס על עמוד בגן ואח”כ כל ילדי הגן עמדו בתור והוא הינחה אותם איך לעשות את זה

הוא קצר הצלחות במשחקי מחשב

בסוני פלייסטיישן

הוא גם הבין כי מסביבו כולם לומדים, מתאמנים ומשתפרים, גם אנחנו אבא ואמא שלו הולכים לקורסים, לסדנאות ולימי עיון (בכל מיני נושאים, מ”תלמוד” ועד ספורט דרך העצמה עיסקית ואישית)

וגם אחיו מתאמן בשח-מט, כדור-סל, מנגן על אורגן וגם אחותו לומדת אנגלית למצטיינים ושיעורי מתמתיקה וגם סבא וסבתא והחברים ו כ ו ל ם לומדים ומשתפרים…

אני יודעת שרק ימים יגידו אבל אני מאמינה שעם הביטחון שהוא צובר, התמיכה והאהבה הוא ינצח הכל!!

מבטיחה לעדכן עם הזמן…

לילך

Powered By Megirot

….נכון שנולדתי לאמא ממוצא פולני ולאבא ממוצא פולני…נו, גם סורי, אבל מי מרגיש???

ונכון שבגלל שיש לי טמפרטורת הפעלה של 17.5 מעלות (נמוך מזה אני קופאת מקור וגבוה מזה אני נוזלת) אז כולם קוראים לי “פולניה” (במילרע)

אבל אני בכלל לא כזו, אני לא דאגנית ולא היסטרית, אני לא חרדתית, ואני לא בלחץ כשהילדים לא אוכלים, אני גם לא מוטרדת שמא לא יצאו לי רופאים, אני לא דואגת כשהם חוצים את הכבישים ואני מאוד בטוחה שהם עצמאיים……

אז אני לא מבינה מה בעצם קרה…

בלילה של בין שבת ליום ראשון לא הצלחתי לישון, ובבוקר קמתי עם לחץ כזה מוזר בחזה…ואירגנתי את התיק שלו ונסעתי להביא אותו להסעה…ונפרדתי ממנו בחיבוק ונשיקה, ונופפתי לו לשלום דרך החלון של האוטובוס והשבעתי אותו להתקשר “לפחות בערב לפני השינה להגיד לי לילה טוב” והוא פשוט…..נסע

הבן שלי בן ה- 10 וחצי יצא למחנה קיץ – לשבוע!!! איך אני אעמוד בזה??????. אמאל’ה!!!

Powered By Megirot